בית המשפט העליון קבע לראשונה דיון בהרכב מלא של 15 שופטי העליון, בעתירות נגד צמצום עילת הסבירות.

כזכור, הכנסת העבירה תיקון לחוק יסוד השפיטה, שקובע כי בית המשפט העליון לא יוכל להפעיל ביקורת שיפוטית על החלטות הממשלה והשרים בעילת הסבירות.

בליכוד הבהירו כי "ממשלות ישראל הקפידו תמיד לכבד את החוק ואת פסיקת בית המשפט, ובית המשפט תמיד הקפיד לכבד את חוקי היסוד. שני יסודות אלו מהווים את הבסיס של שלטון החוק בישראל ושל האיזון בין הרשויות בכל דמוקרטיה. כל סטיה מאחד מעקרונות אלה תפגע פגיעה קשה בדמוקרטיה הישראלית, שזקוקה דווקא בימים אלה לרגיעה, להידברות ולאחריות".

התנועה לאיכות השלטון מסרה: "מדובר בעתירה היסטורית שנועדה לבטל את החוק המרכזי בסדרת חוקי ההפיכה המשטרית. טוב עשתה הנשיאה שצרפה את כל שופטי בית המשפט העליון לדיון החשוב הזה. אנחנו ניצבים בפני אירוע היסטורי- התכנסות כל שופטי בית המשפט העליון לדיון על עתידה הדמוקרטי של מדינת ישראל. אנו נתייצב שם להלחם את מלחמתו של המחנה הליברלי על עתיד המדינה".

הדיון שמקיים בית המשפט העליון בעתירות נגד חוק יסוד, למרות העמדה של חלק גדול מאוד מאזרחי המדינה לפיה אין לו סמכות להפעיל ביקורת אפילו על חוקים רגילים, מעורר חשש כבד למשבר חוקתי חמור שיווצר ביום שבו יורה בג"ץ על פסילת החוק.

נציין כי נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות תשב בראש ההרכב שידון בעתירות, כחודש לפני פרישתה הצפויה באוקטובר. בהתאם לכך, סביר להניח שפסק הדין ינתן עד חודש ינואר 2024, המועד האחרון שבו היא תוכל לכתוב פסקי דין. את חיות צפוי להחליף בתפקיד השופט יצחק עמית.

בימים האחרונים נמנע ראש הממשלה נתניהו מלהשיב לשאלה אם יכבד את פסיקת בג"ץ במידה ויחליט לפסול את צמצום עילת הסבירות. "אנחנו לא מנסים להחליש את בית המשפט העליון, אלא להחזיר את האיזון", אמר נתניהו בראיון לכלי תקשורת אמריקני. "אנחנו רוצים בית משפט עצמאי אבל לא כל יכול. אני מבין את החששות שיש לחלק מהאזרחים ואינני מזלזל בהם – אך ישראל הייתה ותישאר דמוקרטית".

בראיון לכלי תקשורת אמריקני נוסף התייחס נתניהו לאפשרות למינויו המחודש של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר בעקבות העברת החוק לצמצום עילת הסבירות: "אם החוק יישאר על כנו אני מצפה שזה יקרה". עוד הצהיר נתניהו, כי אין בכוונתו לפטר את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה.

בג"ץ קבע: בועז יוסף לא יוכל להתמודד לראשות טבריה